Bava Kamma 134

Kapitel 134

א אף גזול דלית ליה תקנתא לא שנא לפני יאוש ולא שנא אחר יאוש

1 ebenso gibt es auch für das Geraubte kein Mittel mehr, einerlei, ob vor der Desperation oder nach der Desperation.

ב רבא אמר מהכא קרבנו ולא הגזול אימת אילימא לפני יאוש פשיטא למה לי קרא

2 Raba sagte: Hieraus:sein Opfer, nicht aber das Geraubte; wann, wollte man sagen, vor der Desperation, so ist dies ja selbstverständlich, wozu ist hierfür ein Schriftvers nötig?

ג אלא לאו לאחר יאוש וש"מ יאוש לא קני ש"מ

3 Doch wohl nach der Desperation, somit ist hieraus zu entnehmen, daß durch die Desperation keine Aneignung erfolge. Schließe hieraus.

ד והא רבא הוא דאמר דגזל קרבן דחבריה איבעית אימא הדר ביה ואיבעית אימא חד מינייהו רב פפא אמרה:

4 Aber Raba selbst bezog es ja auf den Fall, wenn jemand ein fremdes Opfer geraubt hat!? – Wenn du willst, sage ich, er ist davon abgekommen, und wenn du willst, sage ich: eines davon sagte R. Papa.

ה ומדת תשלומי ארבעה וחמשה וכו':

5 WÄHREND DIE ZAHLUNG DES VIER- ODER FÜNFFACHEN &C.

ו ואמאי נילף שור שור משבת מה להלן חיה ועוף כיוצא בהן אף כאן חיה ועוף כיוצא בהן

6 Weshalb denn, sollte man doch durch [das Wort] Ochs vom Šabbathgesetze folgern: wie es bei diesem auch von Wild und Geflügel gilt, ebenso gilt es hierbei auch von Wild und Geflügel!?

ז אמר רבא אמר קרא (שמות כא, לז) שור ושה שור ושה שני פעמים שור ושה אין מידי אחרינא לא

7 Raba erwiderte: Die Schrift wiederholt zweimal Ochs und Lamm; dies gilt nur von Ochs und Lamm, nicht aber von etwas anderem. –

ח אמרי הי מייתר אילימא שור ושה דסיפא מייתר דניכתוב רחמנא כי יגנב שור או שה וטבחו ומכרו חמשה בקר ישלם תחתיו וארבע צאן תחתיו אי כתב רחמנא הכי הוה אמינא בעי שלומי תשעה לכל אחד ואחד

8 Ich will dir sagen, wo ist dies überflüssig: wollte man sagen, im Schlußsatze, denn der Allbarmherzige sollte geschrieben haben: wenn jemand einen Ochsen oder ein Schaf stiehlt und es schlachtet oder verkauft, so soll er dafür fünf Rinder und dafür vier Schafe bezahlen, so könnte man, wenn es der Allbarmherzige so geschrieben hätte, glauben, man müsse für jedes neun bezahlen.

ט וכי תימא הא כתיב תחתיו תחתיו חד תחתיו מייתר

9 Wolltest du erwidern, es heiße zweimal dafür, und eines sei überflüssig, so ist dieses für eine andere Schriftforschung nötig.

י ההוא מיבעי ליה לדרשה אחרינא דתניא יכול גנב שור שוה מנה ישלם תחתיו נגידין ת"ל תחתיו תחתיו

10 Es wird nämlich gelehrt: Man könnte glauben, wenn er einen Ochsen im Werte einer Mine gestohlen hat, könne er den Ersatz mit krepierenden zahlen, so heißt es: zweimal dafür!? –

יא אלא שור ושה דרישא מיותר דנכתוב רחמנא כי יגנב איש וטבחו ומכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה

11 Vielmehr, [die Worte] Ochs und Lamm sind im Anfangsatze überflüssig, denn der Allbarmherzige sollte geschrieben haben: wenn jemand etwas stiehlt und es schlachtet oder es verkauft, so soll er fünf Rinder für einen Ochsen und vier Schafe für ein Schaf bezahlen. –

יב אי כתב רחמנא הכי הוה אמינא עד דגניב תרי וטבח להו וטבחו כתיב לחד

12 Würde der Allbarmherzige so geschrieben haben, so könnte man glauben, nur wenn er beide stiehlt und sie schlachtet!? – Es heißt: und es schlachtet, eines. –

יג ואימא עד דגניב תרוייהו ומזבין להו ומכרו כתיב לחד

13 Vielleicht, nur wenn er beide stiehlt und sie verkauft!? – Es heißt: und es verkauft, eines. –

יד ואימא הוה אמינא עד דגניב תרי וטבח חד ומזבין חד או מכרו כתיב

14 Man könnte vielleicht glauben, nur wenn er beide stiehlt und eines schlachtet und eines verkauft!? – Es heißt: oder es verkauft. –

טו ואכתי הוה אמינא עד דגניב תרוייהו וטבח חד ומשייר חד או מזבין חד ומשייר חד

15 Aber immerhin könnte man glauben, nur wenn er beide gestohlen und eines schlachtet und eines zurückläßt, oder eines verkauft und eines zurückläßt!? –

טז אלא שור דסיפא ושה דרישא מייתר דניכתוב רחמנא כי יגנב איש שור וטבחו ומכרו חמשה בקר ישלם תחתיו וארבע צאן תחת השה שור דסיפא ושה דרישא למה לי שמע מינה שור ושה אין מידי אחרינא לא:

16 Vielmehr, Ochs im Schlußsatze und Schaf im Anfangsatze ist überflüssig; der Allbarmherzige sollte geschrieben haben: wenn jemand einen Ochsen stiehlt und ihn schlachtet oder verkauft, so soll er dafür fünf Rinder bezahlen und vier Schafe für das Schaf, wozu ist nun Ochs im Schlußsatze und Schaf im Anfangsatze nötig? Schließe hieraus, daß dies nur von Ochs und Schaf gilt, nicht aber von etwas anderem.

יז אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל: אמר רב לא שנו אלא לפני יאוש אבל לאחר יאוש קנאו גנב ראשון וגנב שני משלם תשלומי כפל לגנב ראשון

17 WEH VOM DIEBE STIEHLT, ZAHLT NICHT DAS DOPPELTE. Rabh sagte: Dies nur vor der Desperation, nach der Desperation aber hat der erste Dieb es geeignet, und der zweite Dieb hat an den ersten das Doppelte zu zahlen.

יח אמר רב ששת אמינא כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא דתניא אמר ר' עקיבא מפני מה אמרה תורה טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה מפני שנשתרש בחטא אימת אילימא לפני יאוש

18 R. Šešeth sprach: Ich glaube, Rabh sagte diese Lehre schlafend oder schlummernd. Denn es wird gelehrt: R. A͑qiba sagte: Weshalb sagte die Tora, wenn er es schlachtet oder verkauft, müsse er das Vier- oder Fünffache zahlen? Weil er sich in die Sünde eingewurzelt hat. Wann: wollte man sagen, vor der Desperation so ist ja keine Einwurzelung vorhanden, doch wohl nach der Desperation.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel